רבי אברהם
יעקב מסדיגורה
נולד בכ' חשון תק"פ לאביו רבי ישראל
מדוז'ין, חתנו שם רבי אהרן מקארלין בעל "בית אהרן",
עליו ועל אחיו רבי דוד משה מטשורטקוב העיד
רבי ישראל אביהם שהם זכו לאור הננוז ויכולים
לראות מרחוק דברים נפלאים וגנוזים. אחר פטירת
רבי ישראל ירש הוא את מקומו בסדיגורה. אחיו
הבכור נפטר בדמי ימיו ואף אחיו הצדיקים ראו
בו את מנהיג הדור וקבלו את מרותו.
המשיך ללכת בדרך אביו, כנגדו בעיקר
כמייצג הראשי של הסידות רוז'ין כיוון רבי חיים
מסאנדן את חציו במחלוקת הנודעת סאנדז-סדיגורה. היה יפה־הרוח
ועדין הנפש עניו ושפל ברך וידע מאין כמוהו
להבליג על פגיעות ועלבונות, רבבות הלכו לאורו.
נפטר ביום י"א אלול תרמ"ג, השאיר
שני בנים רבי ישראל, שמילא את מקומו בסדיגורה, ורבי יצחק
שייסד את חצרו בבויאן.
אמונה
אמונה
היא למעלה מהשגה, כי מה שהאדם משיג בשכלו הוא
רואה בעיניו, ואמונה. היא דבר שא"א לאדם להשיג
בשכל ויכול ע"י אמונה לדבק בדבר. וזהו והאמין
בה' ויחשיבהו לו צדקה, כדאיתא; צדיקים אעפ"י
שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים
אלא מתנת חינם, כי הצדיק אעפ"י שעובד בכל הדברים
להשי"ת אף עפ"כ הוא רואה שעדיין לא התחיל כלל
לעבוד את השי"ת ואינו מבקש אלא מתנת חינם. וזה
ויחשביה לו צדקה, ופי'; הקב"ה השבה לו לצדקה
היינו, מחמת שהיה מאמין שלא התחיל עדיין לעבוד
את השם יתברך, השפיע לו השי"ת ג"כ מלמעלה ממקום
מתנת חינם. עירין קדישיו
לך.
בדרך
אמונה פשוטה
איתא בגמ' כל שבעת הימים אדם עושה
סוכתו קבע וביתו ארעי, כי האדם קודם שתיקן הז'
מדות צריך לילד רק בדרך אמונה פשוטה ולא מצד
השכל ודעתו, וזה שאמרוּ כל שבשׁת הימים, היינוּ
כל זמן שהוּא עדיין בתוך הז' מדות, שלא תיקן
אותם, אדם עושה סוכתו שהיא אמונה פשוּטה קבע
וביתו שהוא השכל יעשנה ארעי. וכן גם ביציאת
מצרים ראינו שהיה כן שבזכות אמונה נגאלו. שאז
לא היה להם רק אמונה פשוטה, ואח"כ תיקנו הז'
מדות במ"ט ימי הספירה, ואז היה להם ביכולתם
לקבל את התורה, כי אז נעשו דור דעה, והיתה אמוּנה
אצלם בדעת ובשכל. וזשה"כ בסוכות תשבו שבעת ימים
למען ידעו דורותיכם, היינו שמקודם תראו שתהיה
אמונה פשוטה אצליכם כרמוּז בסוכות תשבו למען
ידעו דורותיכם, היינו שאז תוכלו להיות דור
דעה שתהיה אמוּנה אצליכם בדעה ובהשכל, כי בסוכות
הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מאמ"צ, היינו כי
גם ביציאת מצרים היה כן שבבהלה היה להם רק אמונה פשוטה
ואת"כ כשתיקנו הז' מדות הגיעו לאמונה שהיא מצד
השכל ודעת. כ"א לא תיקן הז' מדות איך יוכל להאמין
מצד השכל והדעת שלו? "ווארין זיין שכל אין זיין
דעת איז דאך אינטערעסירט. כנסת ישראל לסוכות.
על העיון בספרי חקירה
אין
לעיין בספרי חקירה כלל. וקשה הלא כתיב דע את
אלקי אביך? אלא ענין חקירה הוא שאדם מסופק בשכלו
או כך או כך איך להכריע, ולהכריע אי אפשר רק
כשהכלי אינו נוגע בדבר, היינו כל זמן שאדם אינו
שלם במדותה אז יש לו נטיית הדעת לצד אחד ואיך
אפשר לסמוך על שכלו ולהכריע כמו כשבאין שני
בני אדם לדיין והוא נוגע בדבר אי אפשר לו להכריע.
כדכתיב כי השוחד יעור וגו' אך האדם צריך בתחילה
להאמין בהשי"ת ולעבדו בכל המדות אז עוזר לו השי"ת שרואה
בעיניו שיש בורא שברא כל העולם ואחר כך רואה
בעיניו שעדיין אינו יודע כלל, וזה מתחיל באמונה
וסיים באמונה. עירין קדישין
ליום הולדת.
מצוה אחת
מאוד
קשה לקיים כל התורה אע"פ שיש מי שאומר שאם האדם
מקיים מצוה אחת יוצא כדדריש הגמרא על פסוק
פערה פי' לבלי חוק, אבל באמת בפשוט אינו כן,
כי היאך יוכל להיות כן הפשט אשר במצוה אחת יוצא
כי הלא יש כמה לאווין? ואומר אני; באם שמקיים
האדם מצות ואהבת את ה' אלקיך באמת ומדבק על
ידי זה באמת להקדוש ברוך הלא במצוה זו יוצא
כל התורה. בית ישראל שבועות.
הדלקה עושה מצוה
אין
"מקום מכבד את האדם אלא האדם מכבד מקומו". כי
באיזה מקום ומדריגה שאדם עומד אם אינו מדליק
את נפשו בנר מצוה ותורה אור אינו כלום. ואם מדליק את נפשו
בנר מצוה ותורה אור ועושה תשובה הקב"ה ממשיך
עליו חיות ממקום גבוה שבגבוה למקום שפלות שעומד,
וע"י התקשרות האורות הוא ממשיך שפע לעולם, וזה
לא המקוֹם מכבד את האדם אלא האדם מכבד את מקומו,
וזהו הדלקה עושת מצוה ולא הנחה. ושם חנוכה.
גאולה
כללית וגאולה פרטית
אי אפשר שתהא גאולה כללית אם לא
תוקדם לה גם גאולה פרטית, אשר בל אחד מישראל
לפום דרגא דיליה יתאמץ לפדות ולגאול את עצמיותו ונפשו
מסבלות מצרים. כי כל אדם היא עולם קטן ונכלל
בקומה השלמה של כללות ישראל. ועל כן אם כל אחד
יפרוק עול הצר הצורר השטן והיצה"ר מעליו ויתקן את
קומתו הפרטית על ידי אור התוה"ק ומצותיה וקבלת
עול מלכות שמים בסור מרע ועשה טוב; סור מרע היינו
לירא מן החטא יותר מיראתו מן העונש, לשום אל
לבו בי החטא מרחק מן הקדושה ומן השי"ת ח"ו, אבל
העונש יש בו לפעמים תועלת להאדם אם משים אל
לבו מאין ועל מה בא עונשו ואשר היסורים ממרקים
מכפרים ומזככין אותו, ועי"ז הוא סר מרע מיראה
זו בא אח"כ לאהבה ולעשה טוב בלי שום פניה וכוונה
של קבול
פרס אך לקיים רצון העליון הפשוט, האומר חוקה
חקקתי, גזירה גזרתי, ואז מלאך רע בעל כרחו עונה
אמן. ומזה בא הישראלי לבסוף לנעימות מצות ד'
לעשותם באהבה אמיתית, כי מתדבק בכל פעם יותר ויותר
לאוד הקדושה ושלהבת עולה מעליה להשתוקק לתורה
ומצוות לעבדה ולשמרה, כאמרם ז"ל שכר מצוה מצוה.
כי הלא עבודתו הזאת הוא שלא על מנת לקבל פרס
ולכן המצוה היא בעצמה היא שכרו ותשוקת נפשו.
ובזה מביא גאולה שלמה לנפשו הפרטית. ואם רוב
ישראל ישימו עינם ולבם לגאולה פרטית יגרמו
בזה תיכף גם גאולה כללית בב"א. כנסת מרדכי.
אור ישר ואור חוזר
יש בחי' אור ישר ואור חוזר, אור
ישר נק' חיות שהשי"ת שולח באדם שיעבדו בו הוא
תורה ומצוות שהשי"ת נתן תורה ומצוות לאדם שיעבדנו
בו, ואור חוזר נק' מה שהאדם מוסיף מעצמו לעבוד
את בוראי והוא ע"י אכילה ושתיה, וזהו שאמר הכ'
כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל; בית יעקב
הוא מדרגה קטנה שעובדים את ה' ע"י אמירה שהיא
רכה, היינו תורה ומצוות ומע"ט בהי' אור ישר.
אבל ישראל שהיא מדריגה גדולה עובדים את ה' ע"י
ותגיד; דברים הקשים כגידים, ע"י אכילה ושתיה
בחי' אור חוזר דמה ריוח יש להאדם שלומד תורה
ועוסק בתפלה ואח"כ הולך ואוכל כבהמה? ע"כ צריך האדם לעבוד
את בוראו אפי' בעניני אכילה ושתיה. וזהו שאמר
ר"י לא היה צריך להתחיל ההורה אלא מהחדש הזה,
שהוא תורה ומעש"ט בחי' אור ישר, אלא משום כח
מעשה וכוּ' שאוה"ע שואלים את ישראל למה לכם
ז' ארצות בחי' ז' מדות מן לך ה' הצדקה, הגדוּלה
והגבורה שהם ז' מדות. ועכשיו הם ביד אוה"ע ושואלים
למה לכם הז' מדות היינו אכילה ושתיה הלא ה' נתן
לכם התורה שהיא בחי' אור ישר? ומשיבים להם ישראל
משום כח מעשיו הגיד לעמו ה' נתן כח לעבדיו ע"י
ותגיד שהיא בחי' אכילה וּשתיה ומשוּ"ז נתן לנו
השי"ת את העוה"ז לעבדו אפי' ע"י אכילה ושתיה.
ומשום זה לא התחילה התורה שהיא בחי' אור ישר
כדי שנדע שיש בחי' אור חוזר ויהיה עובד את ה'
ע"י אכילה ושתיה שנק' ותגיד. וזהו שאמרו שאברהם
אבינוּ ע"ה קיים כל התורה כולה עד שלא נתנה
שהיא עבדות אור חוזר. וזהו שאמר משום כח מעשיו
הגיד לעמו, היינו, שהשי"ת נתן כח בעמו לעבוד
היינו לאברהם שנק' עמו לעבדו שפי' עמוֹ ותגיד
אכילה ושתיה שהיא בחי' אור חוזר. כנסת
ישראל בראשית.
ג' קווין
ג' קווין, יש ימין שמאל אמצע - חסד
דין רחמים, ובך נקראוּ האבות אברהם יצחק יעקב.
כל התנהגות העולם הוא ע"י ג' קווין. גם באדם בפרט יש
אלו הג' מדות חסד דין רחמים. וצריך האדם להיות סור מרע ועשה
טוב, היינו כשהאדם משליך הרע מכל דברים אזי
הוא יכול
להיות עשה טוב היינו לעבוד ה' בכל המדות. ועיקר
הוא הג' מדות ממדות חסד נמשך אהבה וצריך להשליך
כל אהבת עוה"ז חוץ ממצות ל"ת שבתורה רק להיות
קדוש במותר לך ולדבק בהשי"ת לידע שהוא מלא כל
הארץ כבודו. ואז יוכל לעבוד את השי"ת באהבה.
וכן במדת יראה צריך שלא יהיה אכזר ולא יהיה
בכעס וצריך לקיים איזהו גבור הכובש את יצרו שיגבור
על הרע ולירא מהשי"ת. וכן מדת ת"ת להיות תמיד
שפל אצל עצמו ולהשגיח בגדלות השי"ת וידע כי
לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת. ובאלו הג' מדות
נכללו שאר מדות וכאשר האדם סר מרע ורואה בכל
הדברים רק חיות השי"ת כדכתיב ואתה מחיה את כולם,
כרכתיב החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך,
שהחכם רואה בכל הדברים של עוה"ז שהכל מהשי"ת ועובד אח השי"ת
בכל הדברים. וזה לך לך מארצך היא מדת הת"ת שיהיה
תמיד שפל בעיניו כמו ארץ וממוֹלדתך ומבית אביך,
הם מדת חו"ג כמו שאמרו חז"ל האב מזריע הלובן
והאם האודם וזה מארצך וממולדתך ומבית אביך
שיעבוד להשי"ת בגי' מדות חסד דין ורחמים אל הארץ אשר
אראך. עי"ז לבא לענוה עקב ענוה יראת ה' לבחינת קבלת עומ"ש
כי אי אפשר לעבוד את השי"ת רק כשמקבל בתחלה
עומ"ש וכשמקבל עליו עומ"ש וירא מה' ועובד אותו
בכל המדות אז בא אל הארץ אשר אראך היינו ארץ
עליונה יראה עילאה. וזה שפירש"י ואעשה אותך
וגו' זה שאומרים אלקי אברהם כי כשאדם ממאס כל
תאוות עוה"ז ומדבק עצמו באהבת השי"ת ממשיך עליו
אלקי אברהם בחי' חסד ואברכך זה שאומרים אלקי
יצחק כשמשליך היראות רעות וירא רק מהשי"ת ממשיך
על עצמו אלקי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי
יעקב להיות שפל אצל עצמו ולראות רק תפארת וגדולת
השי"ת ממשיך על עצמו אלקי יעקב. יכול יהיו חותמין
בכולם בך חותמין כי העיקר הוא מדת אהבה למאוס
כל תאוות עוה"ז ולהתאוות תמיד לאהבת השי"ת.
אך קודם שבא לאהבה צריך לירא מהשי"ת ולידע שמלוא
כל הארץ כבודו ועל ידי זה בא לאהבת השי"ת. עירין קדישין לך.
ילקוט הרועים
ידוע שהשי"ת דרכו להיטב ולהשפיע
לכל באי עולם רק בעיקר המניעה היא מצד המקבל
שאין לו כלי לקבל ההשפעה הנמשכת מלמעלה. וזהו
שהתפלל דוד המע"ה שתתן להם ילקוטון ר"ל ילקוט
הרועים שגם אתה תתן להם הכלים שיוכלו לקבל
את ההשפעה. כנסת ישראל לקוטים.
שבת ראש חודש
שבת
נתן השי"ת לישראל ור"ח עושין ישראל להשי"ת ר"ח
בשבת אז ישראל הם שווים להשי"ת ואז הוא ה' אחד
ושמו אחד. בית ישראל אמת ליעקב.
לב נשבר
אם אני
כאן הכל כאן אני נקרא ג"כ יראה כשאדם יש יראה
יש לו הכל ואם איני כאן מי כאן מי נקרא תשובה
אדם על כל פניט להחויר את עצמו לשורשו למקור
עלית הוא שהאדם יהיה כלי לקבל וזהו בכל מקום
אשר אזכיר את אבוא אליך ובריותיך וזהו בא בימים
יומין עילאין על ידי מה בירך את אברהם בכל בבל
נקרא הכלי שמקבל על ידו שמקבל עי"ז ממילא כל
יומין עילאין וכן הספירות ממילא משפיעים רק
מה היא הכלי לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה כי
כשאדם מרגיש שהוא קיקן יכול לקבל אבל כשהוא
מלא איך יכול לקבל?. עירין
קדישין חיי.
מקבל ומשפיע
כל המצטרך
לבריות משתנים פניו ככרום שנאמר כרום זולת
לבני אדם מה זה היה לו לומר לבריות ולא לבני
אדם כלישנא דקרא שדורש ממנו אכן הענין הוא
דהנה ידוע דעמודי עולמות עליונים ותחתונים
מתנהגים בבת" מקבל ומשפיע מלאכי מעלה מקבלין
דין מן דין וישפיעו זל"ז העולמות העליונים
מקבלים חיות מעוה"ז וישפיעו ג"כ להעולם התחתון
בני אדם יושבי תבל ינקו וישפיעו זל"ז כמו ענין
גמ"ח הכל בדרך מקבל ומשפיע וזוהי כוונת המאמר
כל המצטרך לבריות ההנו להאנשים הנחשבים לבריות
בעלמא כי בהמות וחיות נקראים ג"כ בריות הש"י
ואינם מתנהגים כב"א בבחינת מקבל ומשפיע אזי
משתנה פני' ככרום שנא' כרום זולת לב"א ר"ל שזולות
ובושה לבני אדם שנצרכים לבריות האלה כי אף
אמנם אם האדם בא למרה זו שנצטרך לו להנות מבני
אדא לא היתה בושה גדולה "כ כי כן הטביע הבוב"ה
טבעו של עולם שיתנהג בבהי' מקבל ומשפיע היום
הוא מקבל ומחר יהי' משפיע. כנסת ישראל לקוטים.
ביום הלולא של אביו
יה"ר מן שמיא שזכות כל הצדיקים
וזכות אבי זללה"ה יגן על כלל ישראל. כי איתא
שצדיקים במיתתם קרואים חיים, כדכתיב; בן איש
חי רב פעלים, רוב הפעלים למעש"ט מצדיקים נשארים
בזה העולם אעפ"י שהצדיק הולך לעולמו, המעש"ט
שלו נשארים. ומזה נתעורר הרהורי תשובה ואמונה
בין בנ"י בעוה"ז. ע"כ אומר אני היום הלולא דאבי
יש עוד אותן שהמה מקושרים ומאמינים בו, יעזור ה' שיתמשך כל
טוב על ישראל. כתיב אלה תולדות נח, נח איש צדיק,
תמים היה בדורותיו. פרש"י תולדותיהן של צדיקים
היא מעש"ט שלהם וזהו א"א הפ" של צדיק תמים בדורותיו
היינו שבחי' המעש"ט שלו נשאר בזה העולם לדורותיו.
וכן הוא בכל הצדיקים וא"א מה בבריאות העולם
שהיה צריך להיות אתערותא דלתתא עכ"ז עשה הקב"ה
וברא את העולם בזכות שיהיו צדיקים אח"כ שיעשו
רצונו מכ"ש עתה, שכבר היו צדיקים עושי רצונו
בודאי צריך להגן זכותם שימשך כ"ט על ישראל.
ושמעתי פ"א מאבי שאמר שזכות אבות אצלינו בפרט
כמו בישראל בכלל וזכרתי את בריתי יעקב וכו'
על המגיד והמלאך והר' שלום ועל עצמו אמר והארץ
אזכור. שם לג' שבט
אם הראשונים כמלאכים
ביום
ה"יארצייט" של הצדיק נתעורר שפע אור למעלה מזה
הצדיק ובאם ישראל ראויין או שיש זרע מהצדיק
שראוי אז יכול ביום זה להמשיך שפע למטה. איתא
אם הראשונים כמלאכים אנו כב"א אם הראשונים
כבני אדם אנו כחמורים, כשהם אמרו כך אנו מה
נאמר? אך האמת הוא אצל השי"ת שוה העבודה לאדם
הפשוט בקוצר השכל אך שיהיה לבד להשי"ת כמו מהאדם
הבר-שכל גדול וזהו והי' עקב תשמעון, היינו אותם
שהם עקב בחי' קטנות שהם ישמעו ויעשו רצונו ית'
וזה תענוג לו ית' כמו הראשונים שהיו בדעת והשכל.
כמו שאנו רואים שמה שאדם גדול אומר אפי' אם
הוא חכם אין זה שכל אעפ"כ אם תינוק אמר דבר זה
לשכל גדול יחשב, כמו"כ עכשיו בעבודתנו מקטנות
השכל רק למענו ית' הוא חשוב כמו בדורות הראשונים,
אפילו מה שלגבי דורות הראשונים הוא דבר קטן
אצלינו בדורות הללו חשוב מאד לגבי השי"ת. בית ישראל מענין יארצייט.
במקוֹם שבעלי תשוּבנה עוֹמדים
הרב רבי ברוך ז"ל אמר במקום שבעלי
תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד
מחמת שיש ריח לא טוב כך אמר. ובאמת אין המקרא
יוצא מידי פשוטה כי הצריק גמור עובד את השי"ת
בדברים המותרים ובתורה ותפילה אבל בלא תעשה
צוה השם יתברך לבל ירד שמה כי שם תגבורת הרע
והקליפות. וזה במקום שבעלי תשובה עומדים אין
צדיקים גמורים יכולים לעמוד מחמת הריח לא טוב
היינו הגבורת הרע והקליפה. עירין קדישין לר"ה.
הוא ז"ל על עצמו
הצדיק הוא כמו העיקר של האילן
והחסידים הם כמו ענפים, כמו שאם נפסק ענף אחד
הוא כאב להעיקר. כן אם נפסק אחד מצדיק זה לנסוע
לאחר וכ"ז בצדיקים אחרים דהיינו כמו הצדיק
מאפטא ודודי הצדיק מטשארנביל, אבל אצלי "צי מיר מעג מען זיך אפ רייסין פון
אללע" מפני שאני שם הוי'
שנכלל בו י"ב צירופי הוי' כסדרן. בית ישראל ענין קץ המשיח.